אביבה-ברוכין



  • האמונות המנחות אותי בעבודתי השוטפת בבית הספר:
     
    1. אמונה בייחוד של כל אדם כבעל ערך מעצם קיומו ונוכחותו, עם כוחות וחולשות המאפיינים רק      אותו. אמונה שכל תלמיד, הורה ומורה פועל כמיטב יכולתו, ובמידה שנתקלים בקושי או בתקיעות, ישנה סיבה לכך. היכולת לבקש עזרה מעידה על אומץ וזהו הצעד הראשון ביצירת שינוי והתקדמות אישית. סביבה סובלנית לטעויות ומכוונת להפקת לקחים ולמידה מהן תפתח ביטחון עצמי, יצירתיות, יוזמה ולמידה בהנאה.

    2. הכרה בכוח של יצירת ברית של שותפות  בין כל המעורבים בחינוך של תלמיד מתוך הערכה בתרומה הייחודית של כל בעל תפקיד  לטובת התלמיד. תלמיד מרגיש בטוח ומוגן כאשר  הוריו, שהם האחראיים הראשיים לחינוכו, והמחנכים  עובדים בשיתוף פעולה מלא, ובמקביל קיימת שותפות בתוך הצוות החינוכי.

    3. התקשורת בבית הספר בונה ומקדמת או לחילופין הורסת ומרחיקה יחסים בין אישיים. עצם  המודעות לדרכי התקשורת בביה"ס ובקרה עליהם תיצור אוירה ונעימה במסגרת החינוכית, בפרט לאלו המקדמים יחסי שיתוף ואמון- שיח מכבד, בהירות במסרים, הקשבה, ונוהלי תקשורת- מתי, איפה, הערוץ המועדף, ועוד...

    4. מבוגרים יציבים, בעלי שליטה עצמית ועקביים, שקולים ורגועים, מרוצים ואופטימיים מספקים את הביטחון הרגשי הדרוש לילדים. כשמתגלה קושי או חוסר שקט אצל תלמיד או ילד, הדמויות הטיפוליות הטובות ביותר עבורו הם הוריו או מורה קרוב.

    5. כולנו זקוקים לנראות, חיוך, מילה טובה ועידוד - ילדים ומבוגרים! לדים במיוחד נבנים מאוסף של חוויות הצלחה והכרה במאמציהם, לעיתים יותר מאשר הערכה על התוצר הסופי. מכאן הם בונים את תחושת המסוגלות העצמית, תכונת החריצות, השקעה, ומוטיבציה.

    6. במקרים שתהליך החינוכי תקוע, אינו מתקדם על פי הערכת היכולת והתנאים, עומד לרשות         המערכת צוות טיפולי לברור ולהבנת נקודת הקושי. פסיכולוג בית הספר מביא איתו ידע מקצועי בתהליכים התפתחותיים של ילדים, בתהליכי למידה ומניעים רגשיים המשפיעים על תפקודם בבית הספר ועוד. רוב עבודתו מתמקדת בהדרכה, העצמה, העשרה  והכלה של הצוות החינוכי בשיתוף עם הורים לפי הצורך, מתוך אמונה שהמבוגרים המשמעותיים הם המטפלים הטובים ביותר עבור הילדים.

    7. חינוך של ילד הוא תהליך מורכב, ארוך טווח והתוצר הוא פרי עמל של כל המעורבים בו, ובפרט של התלמיד בעצמו.

    התקווה שלי שכולנו נמלא את יעודנו בשמחה ובאהבה,  בנאמנות וביושר, באיזון בין ה"עבודה" וצרכים אישיים,  תוך הפעלת ביקורת עצמית ודיאלוג עם השותפים למטרה, ונעשה כמיטב יכולתנו למען התלמידים מתוך אמונה בתהליך החינוכי ולעולם ניתן להתקדם.