אלינור-לוי



  • כל ילד שנכנס בין דלתות בית הספר, הוא בעיני עולם ומלואו. הוא מגיע אלינו כשתיל קטן שהנביטו הוריו ותפקידנו להעניק לו חממה- חום, אהבה, ואמונה כי הוא יכול ומסוגל לצמוח ולפרוח, בזכות עצמו ובזכותנו.

    תפקידנו כמורים בעולם בו הכלים להשגת ידע הפכו לזמינים, מיידים ודינאמיים אינו כלה עוד באספקת המידע אלא גם ביכולת להיות זה שמסביר את המידע, מתווך בין מקורות המידע הרבים לתלמיד ומכווין מה לעשות עם הידע הרב וכיצד להפיק מכל פיסת מידע את המיטב ואת הטוב ביותר. מתוך ראייה זו, אני מאמינה שעיקר תפקידי כמורה נמצא בפיתוח חשיבה עצמאית בקרב התלמידים וזאת לפי צרכיהם הקוגניטיביים והרגשיים. פיתוח יצירתיות, ביקורתיות וחשיבה מחוץ לקופסא.

    לצד זאת, כמחנכת אני רואה עצמי כדמות המלווה את התלמיד בכל העובר עליו בחיי היום יום הבית ספריים. עלי לתמוך בתהליכי הלמידה השונים של התלמיד הן כפרט והן במסגרת הקבוצתית. עלי לסייע לתלמיד בתהליכי קבלת החלטות, להציג פנים שונות בכל קונפליקט או דילמה ולסייע בידיו להגיע להחלטה הראויה והנכונה. לעזור לו לזהות ולהגדיר לעצמו מטרות שברצונו להגשים בתחומי החיים השונים ולהוביל אותו בדרכו להגשמתן.

    בתוך המסע הזה למימוש מטרותיו עלי ללמד אותו לפעול מתוך הבנה של רצונותיו, קשייו, הצלחותיו וכישלונותיו. להיות לתמיכה בתהליכי ההתגבשות וההתבשלות של התלמיד, פיתוח הזהות שלו והתעצבותו כאדם. בנוסף, כרכזת החברתית של בית הספר אני רואה לי למטרה לבנות וליצור חברה שמושתתת על ערכים אוניברסאליים של דמוקרטיה, הומאניות וסולידאריות. ללמד את הילדים מהם ערכים של כבוד האדם, של שוויון, של צדק, של ערבות הדדית, ושל סובלנות. כדי להגיע ליעד זה, עלינו ליצר התנסויות רבות של פעילות בשיתוף פעולה, של לקיחת אחריות ומילוי תפקידים חברתיים במעגלים הולכים ומתרחבים.

    כל ילד שנכנס בין דלתות בית הספר, נכנס, כך או אחרת, גם בשערי ליבי, ואני רואה בהיותי מורה הרבה יותר מאשר בחירה מקצועית, בעבורי החינוך זוהי דרך חיים.